לא מזמן הציע לי חברה לבוא איתה לפסטיבל שאקטי בלהבות חביבה. היא סיפרה שהדולה שלה תהיה שם, ואמרה שזו תהיה הזדמנות לבלות שלושה ימים רק עם הבנות שלנו, בשאנטי, בטבע, ולשמוע הרצאות וכו'...
אז נכנסתי לאתר של הפסטיבל לראות במה מדובר. אין ספק שהרעיון לקיים פסטיבל של נשים בלבד הוא רעיון יפה, ושהעצמת נשים זוהיא מטרה חשובה. אבל...
שלושה ימים בהם אני ישנה באוהל שהבאתי מהבית, קונה ארוחות צמחוניות במחיר של 30 ש"ח, ושומעת הרצאות של נשים שהתנדבו ברובם להרצות על נושא מסוים, לא אמורים לעלות לי 500 ש"ח במכירה מוקדמת.
מספיק עבדו עליי כשהייתי בתיכון, והייתי נוסעת לכל בראשית/שנטיפי/בומבמלה שהתקיים.
אני חייבת להתמרמר, בתור אחת שמגדירה את עצמה כהיפית עכשווית, באמת שנמאס לי מהטרנד הפלצני הירוק הזה-לעשירים בלבד.
על מה אני מדברת? חנויות בוטיק לצעצועי עץ לתינוקות, דולות במאות שקלים לפגישה, חניות מוצרי טבע לתינוקות במחירים על טבעיים, יוגה לתינוקות בתוך הרחם, בגדי תינוקות מבד של כבש {שגדלה בצימר פרטי, ואכלה רק עשב אורגני} וכדומה.
בתכלס כל מי שמשתמש בדברים האלה חי בסרט אם הוא חושב שהתינוק שלו יהיה יותר בריא/ קרוב לטבע/ /לא יודעת מה, אם הוא ישתמש בדברים האלה. בד"כ אמהות (כן, נשים!) משתמשות בדברים האלה כדי להרגיש חלק מהעדר, כלומר להרגיש טוב עם עצמם. בדיוק כמו בגדי מעצבים לתינוקות, בדיוק כמו עגלות ממותגות , כמו חדר תינוקות מפואר או כמו חוג תיפוף. לתינוק שום דבר מאלה לא משנה.
ים עכשיו בת חמישה חודשים, והיא נהנת יותר לשחק בבקבוק מים מינרליים רבע מלא, מאשר בצעצועי שילב מנגנים שרים וקופצים, שהיא קיבלה במתנה. נשבעת.
הפלצנות הזאת ממש לא מעצימה אותנו כנשים! אולי היא מעצימה את הנשים שעושות קופה מכל זה, אבל זהו. בכדי להעצים את עצמינו בתור נשים, אימהות, או סתם בנות אדם, כדאי לשאול כמה שאלות חשובות ולבדוק מה מכל הדברים האלה שמוכרים לנו אנו באמת צריכות, מה באמת משרת את הצרכים של הילדים שלנו, ומה משרת אך ורק את התרבות הטובענית והצרכנית בה אנו חיים.
ולמרות שההתמרמרות שלי היא לוא דווקא ספציפית כלפי הפסטיבל, החלטתי שבמקום לנסוע לפסיטבל, אני וים ניסע לטבע לטייל, (ונזמין גם את החברה) בשבילי ארצינו היפה, כמו שאנחנו משתדלות לעשות בכל שבת. ים בטח תהנה יותר מהטבע, מאשר מההתקהלות המונית וההרצאות, ונחסוך כסף, ונבלה ביחד זמן איכות מעולה, שיעצים אותנו כנשים (ותינוקת) חופשיות וטבעיות במרחב הפתוח...
{:
אז נכנסתי לאתר של הפסטיבל לראות במה מדובר. אין ספק שהרעיון לקיים פסטיבל של נשים בלבד הוא רעיון יפה, ושהעצמת נשים זוהיא מטרה חשובה. אבל...
שלושה ימים בהם אני ישנה באוהל שהבאתי מהבית, קונה ארוחות צמחוניות במחיר של 30 ש"ח, ושומעת הרצאות של נשים שהתנדבו ברובם להרצות על נושא מסוים, לא אמורים לעלות לי 500 ש"ח במכירה מוקדמת.
מספיק עבדו עליי כשהייתי בתיכון, והייתי נוסעת לכל בראשית/שנטיפי/בומבמלה שהתקיים.
אני חייבת להתמרמר, בתור אחת שמגדירה את עצמה כהיפית עכשווית, באמת שנמאס לי מהטרנד הפלצני הירוק הזה-לעשירים בלבד.
על מה אני מדברת? חנויות בוטיק לצעצועי עץ לתינוקות, דולות במאות שקלים לפגישה, חניות מוצרי טבע לתינוקות במחירים על טבעיים, יוגה לתינוקות בתוך הרחם, בגדי תינוקות מבד של כבש {שגדלה בצימר פרטי, ואכלה רק עשב אורגני} וכדומה.
בתכלס כל מי שמשתמש בדברים האלה חי בסרט אם הוא חושב שהתינוק שלו יהיה יותר בריא/ קרוב לטבע/ /לא יודעת מה, אם הוא ישתמש בדברים האלה. בד"כ אמהות (כן, נשים!) משתמשות בדברים האלה כדי להרגיש חלק מהעדר, כלומר להרגיש טוב עם עצמם. בדיוק כמו בגדי מעצבים לתינוקות, בדיוק כמו עגלות ממותגות , כמו חדר תינוקות מפואר או כמו חוג תיפוף. לתינוק שום דבר מאלה לא משנה.
ים עכשיו בת חמישה חודשים, והיא נהנת יותר לשחק בבקבוק מים מינרליים רבע מלא, מאשר בצעצועי שילב מנגנים שרים וקופצים, שהיא קיבלה במתנה. נשבעת.
הפלצנות הזאת ממש לא מעצימה אותנו כנשים! אולי היא מעצימה את הנשים שעושות קופה מכל זה, אבל זהו. בכדי להעצים את עצמינו בתור נשים, אימהות, או סתם בנות אדם, כדאי לשאול כמה שאלות חשובות ולבדוק מה מכל הדברים האלה שמוכרים לנו אנו באמת צריכות, מה באמת משרת את הצרכים של הילדים שלנו, ומה משרת אך ורק את התרבות הטובענית והצרכנית בה אנו חיים.
ולמרות שההתמרמרות שלי היא לוא דווקא ספציפית כלפי הפסטיבל, החלטתי שבמקום לנסוע לפסיטבל, אני וים ניסע לטבע לטייל, (ונזמין גם את החברה) בשבילי ארצינו היפה, כמו שאנחנו משתדלות לעשות בכל שבת. ים בטח תהנה יותר מהטבע, מאשר מההתקהלות המונית וההרצאות, ונחסוך כסף, ונבלה ביחד זמן איכות מעולה, שיעצים אותנו כנשים (ותינוקת) חופשיות וטבעיות במרחב הפתוח...
{:
