טוב, הגיע הזמן שאני אחשוף את הסיפור שלי עם סטודיו להתעמלות נשים בהנהלת רמית אטיאס.
כבר המון זמן אני מסתובבת עם תחושה מאד רעה בקשר לכל הסיפור הזה,והגיע שאני אכתוב את התקציר כדי שכמה שיותר נשים ישמעו, יקראו, ואולי גם יחליטו שלא להרשם לסטודיו הזה.
אז כל הסיפור מתחיל לפני שנתיים וחצי, כששמתי לב לכמה קילוגרמים מיותרים שהתגנבו להם בחשאי אל מתחת למכנסיים שלי, ומנעו מהם להיסגר. ואז בחוסר חשק, החלטתי לעשות מעשה ולהתחיל להזיז את הקילוגרמים בתקווה שזה ינער אותם מעליי.
הסטודיו של רמית אטיאס ממוקם מאד קרוב לבית שלי, ועל כן זה היה המקום הראשון אליו נרשמתי. המחיר לא היה זול, אבל קיבלתי הנחת סטודנטית, ונרשמתי למסלול המלא- לשנה, שכולל כניסה חופשית לכל החוגים.
(אירובי, קיקבוקסינג, ספינינג, פילאטיס, עיצוב וחיטוב, וכו'...)
במשך שנה באופן מפתיע, התעמלתי בסטודיו קבוע, נהינתי, וגם הצלחתי לגרש מעליי את הקילוגרמים העודפים.
ועד מהירה התקרב היום בו הייתי צריכה להירשם לשנה נוספת.כבר חודש וחצי מראש הציקה לי הפקידה שאבוא וארשם. אך משום מה לא הרגשתי טוב בתקופה זו וכמעט שלא הגעתי לשיעורים שבדרך כלל הייתי מגיעה אליהם קבוע. ולמרות זאת המשיכה הפקידה להציק והשתמשה בכל מיני תכסיסים של הפעלת לחץ כדי לגרום לי להירשם לשנה נוספת עוד לפני שנגמר לי המנויי.
מאחר וחיבבתי אותה באופן אישי, ושהיא בקשה מאד שארשם דרכה, בזמן זה, ובגלל שהיא הייתה אמורה לצאת לחופשה, הסכמתי לצערי להירשם דרכה לשנה נוספת, למרות שלא הרגשתי במיטבי בתקופה זו.
כעבור חודש ,שבו כמעט ולא התאמנתי, מאחר ולא הרגשתי טוב, כנכנס המנויי החדש לתוקפו ויחד עם זאת גיליתי במפתיע שאני בהיריון, וכבר כמעט בחודש שלישי.
נכון, זה מוזר והזויי ולא קורה בדרך כלל, והסיפור הזה לכשעצמו הוא סיפור ארוך, אבל בקצרה אני יכולה לומר, שכמה חודשים לפני שנכנסתי להיריון, אמרה לי רופאת הנשים שמצבי הרפואי לא מאפשר לי להיכנס להיריון, ולכן ממש לא חשדתי שאני בהיריון, ובכללי כניסתי להיריון הייתה מקרה נדיר.
בכל אופן, כשהבנתי שאני בהריון רציתי להקפיא את מנויי ההתעמלות שלי, בגלל שידעתי שאת רוב החוגים לא אהיה מסוגלת לקחת. (ספינינג אירובי קיקבוקסינג וכו'...) בנוסף נאמר לי על-ידי רמית שהחוג היחיד שבו אני יכולה להשתתף מבחינת הביטוח הוא פילאטיס.
זה נראה לי טיפשי שאשלם כל-כך הרבה כסף בחודש רק על חוג פילאטיס, אך לרמית היקרה זה נראה מאד הגיוני, והיא הסכימה לי להקפיא את המנויי לחצי שנה בלבד. (כלומר שבחודש שמיני עליי לחזור להתאמן.)
למרות שמצבי הרפואי היה מיוחד, ושלא ניצלתי אפילו חודש אחד במנויי, רמית לא הייתה מוכנה לבוא לקראתי בכלום. מבחינתה יכולתי להמשיך לבוא לפילאטיס, וזה מספק.
בתור סטודנטית שעתידה להיות אם, אני מרגישה רע במיוחד על ששילתי לה עבור שנה שלמה, ולא קיבלתי כלום. במשך כל ההריון ניסיתי להגיע איתה להסדר כלשהוא, אפילו אמא שלי דיברה איתה, אך היא לא הייתה מוכנה לבוא לקראתי בכלום, והיא אפילו דיברה אליי לא יפה, וממש לא היה לה אכפת להפסיד לקוחה נאמנה.
אני מאד נפגעתי ממנה. במשך השנה הראשונה שהתעמלתי בסטודיו שלה, בכלל אל הכרתי אותה, מאחר והיא הייתה בחופשת לידה, וכך יצא שההכירות שלי איתה הייתה מאד לא נעימה, וגרמה לי להרגיש שאני מדברת עם אשת עסקים ממולחת וחמדנית שכל מה שמעניין אותה זה הכסף.
אני כמובן לא ארשם לסטודיו שלה יותר לעולם ואני מקווה שגם נשים נוספות יגלו את פרצופה האמיתי, מאמא ומבעלת סטודיו להתעמלות נשים ניתן היה לצפות ליחס יותר מבין ומתחשב.
אם לא הייתי עסוקה כל-כך בביתי המקסימה שרק נולדה, הייתי טובעת אותה, ובאמת שיש לי קייס, אבל אני מעדיפה להתעסק בדברים חיוביים, ולקוות שהיא כבר תקבל את המגיע לה, כי אני מאמינה בקארמה, ויודעת שכשאתה עושה טוב אתה מקבל טוב וההיפך.
עכשיו אחרי ההריון שוב נידבקו אליי כמה קילוגרמים עודפים, שעליי לגרש, מישהו מכיר סטודיו טוב?
כבר המון זמן אני מסתובבת עם תחושה מאד רעה בקשר לכל הסיפור הזה,והגיע שאני אכתוב את התקציר כדי שכמה שיותר נשים ישמעו, יקראו, ואולי גם יחליטו שלא להרשם לסטודיו הזה.
אז כל הסיפור מתחיל לפני שנתיים וחצי, כששמתי לב לכמה קילוגרמים מיותרים שהתגנבו להם בחשאי אל מתחת למכנסיים שלי, ומנעו מהם להיסגר. ואז בחוסר חשק, החלטתי לעשות מעשה ולהתחיל להזיז את הקילוגרמים בתקווה שזה ינער אותם מעליי.
הסטודיו של רמית אטיאס ממוקם מאד קרוב לבית שלי, ועל כן זה היה המקום הראשון אליו נרשמתי. המחיר לא היה זול, אבל קיבלתי הנחת סטודנטית, ונרשמתי למסלול המלא- לשנה, שכולל כניסה חופשית לכל החוגים.
(אירובי, קיקבוקסינג, ספינינג, פילאטיס, עיצוב וחיטוב, וכו'...)
במשך שנה באופן מפתיע, התעמלתי בסטודיו קבוע, נהינתי, וגם הצלחתי לגרש מעליי את הקילוגרמים העודפים.
ועד מהירה התקרב היום בו הייתי צריכה להירשם לשנה נוספת.כבר חודש וחצי מראש הציקה לי הפקידה שאבוא וארשם. אך משום מה לא הרגשתי טוב בתקופה זו וכמעט שלא הגעתי לשיעורים שבדרך כלל הייתי מגיעה אליהם קבוע. ולמרות זאת המשיכה הפקידה להציק והשתמשה בכל מיני תכסיסים של הפעלת לחץ כדי לגרום לי להירשם לשנה נוספת עוד לפני שנגמר לי המנויי.
מאחר וחיבבתי אותה באופן אישי, ושהיא בקשה מאד שארשם דרכה, בזמן זה, ובגלל שהיא הייתה אמורה לצאת לחופשה, הסכמתי לצערי להירשם דרכה לשנה נוספת, למרות שלא הרגשתי במיטבי בתקופה זו.
כעבור חודש ,שבו כמעט ולא התאמנתי, מאחר ולא הרגשתי טוב, כנכנס המנויי החדש לתוקפו ויחד עם זאת גיליתי במפתיע שאני בהיריון, וכבר כמעט בחודש שלישי.
נכון, זה מוזר והזויי ולא קורה בדרך כלל, והסיפור הזה לכשעצמו הוא סיפור ארוך, אבל בקצרה אני יכולה לומר, שכמה חודשים לפני שנכנסתי להיריון, אמרה לי רופאת הנשים שמצבי הרפואי לא מאפשר לי להיכנס להיריון, ולכן ממש לא חשדתי שאני בהיריון, ובכללי כניסתי להיריון הייתה מקרה נדיר.
בכל אופן, כשהבנתי שאני בהריון רציתי להקפיא את מנויי ההתעמלות שלי, בגלל שידעתי שאת רוב החוגים לא אהיה מסוגלת לקחת. (ספינינג אירובי קיקבוקסינג וכו'...) בנוסף נאמר לי על-ידי רמית שהחוג היחיד שבו אני יכולה להשתתף מבחינת הביטוח הוא פילאטיס.
זה נראה לי טיפשי שאשלם כל-כך הרבה כסף בחודש רק על חוג פילאטיס, אך לרמית היקרה זה נראה מאד הגיוני, והיא הסכימה לי להקפיא את המנויי לחצי שנה בלבד. (כלומר שבחודש שמיני עליי לחזור להתאמן.)
למרות שמצבי הרפואי היה מיוחד, ושלא ניצלתי אפילו חודש אחד במנויי, רמית לא הייתה מוכנה לבוא לקראתי בכלום. מבחינתה יכולתי להמשיך לבוא לפילאטיס, וזה מספק.
בתור סטודנטית שעתידה להיות אם, אני מרגישה רע במיוחד על ששילתי לה עבור שנה שלמה, ולא קיבלתי כלום. במשך כל ההריון ניסיתי להגיע איתה להסדר כלשהוא, אפילו אמא שלי דיברה איתה, אך היא לא הייתה מוכנה לבוא לקראתי בכלום, והיא אפילו דיברה אליי לא יפה, וממש לא היה לה אכפת להפסיד לקוחה נאמנה.
אני מאד נפגעתי ממנה. במשך השנה הראשונה שהתעמלתי בסטודיו שלה, בכלל אל הכרתי אותה, מאחר והיא הייתה בחופשת לידה, וכך יצא שההכירות שלי איתה הייתה מאד לא נעימה, וגרמה לי להרגיש שאני מדברת עם אשת עסקים ממולחת וחמדנית שכל מה שמעניין אותה זה הכסף.
אני כמובן לא ארשם לסטודיו שלה יותר לעולם ואני מקווה שגם נשים נוספות יגלו את פרצופה האמיתי, מאמא ומבעלת סטודיו להתעמלות נשים ניתן היה לצפות ליחס יותר מבין ומתחשב.
אם לא הייתי עסוקה כל-כך בביתי המקסימה שרק נולדה, הייתי טובעת אותה, ובאמת שיש לי קייס, אבל אני מעדיפה להתעסק בדברים חיוביים, ולקוות שהיא כבר תקבל את המגיע לה, כי אני מאמינה בקארמה, ויודעת שכשאתה עושה טוב אתה מקבל טוב וההיפך.
עכשיו אחרי ההריון שוב נידבקו אליי כמה קילוגרמים עודפים, שעליי לגרש, מישהו מכיר סטודיו טוב?
